אני אדם שמתמודד עם רגישות יתר וטראומות איך לעזאזל חיים עם זה?!
דבר ראשון את/ה לא צריך לחיות עם זה.
את/ה צריך להירפא מזה.
תמשיך לקרוא ותשמע על הדבר שהפך אותי מאדם רגיש ותקוע, חלש והישרדותי, שלא מצליח להיות פרודוקטיבי, הרסני שסובל מדימוי וערך עצמי נמוך, שמלקה את עצמו, אדם שלילי, שמרגיש שונה ומתבייש, מסתיר, שלא מביע את עצמו ושפועל רק מתוך ציפיית הסביבה - לאדם רגיש, בטוח בעצמו, מלא בשפע, יוצר, שלם וחזק שמרגיש מבורך ומיוחד, בזכות הרגישות שלו!
לשחרר את הטראומות ומנגנון ההגנה וההישרדות שיוצר בך ניתוק פנימי מעצמך ומייצר לך פחדים עמוקים מהרצונות והתשוקות שיש בך בגלל הרגישות שלך - כי ״מה יגידו״ מנהל אותך - ולהתחיל לחיות את החיים הטובים של אדם ששם את עצמו במקום הראשון ומקבל ומגשים את עצמו בכל יום מחדש בכל תחום, בזכות הרגישות המדהימה שלו!
(למקרה ואין לך סבלנות)
לא הגיע הזמן להפסיק לסבול?!
משהו קטן ואישי ממני דגן
בזמן שדאגתי להראות לעולם שאצלי "הכל בסדר", בתוכי התקיים כאוס הרסני וכלא פנימי שהחריב את האושר שלי וגרם לזעם שהיה מתפרץ אך ורק על האהובים עלי מכל…
הייתי מתהלך בעולם עם מסכה שקרנית ששימשה אותי בכל אינטראקציה חברתית בגלל שהתביישתי...
מתוך הפחד שיראו מי אני, שייראו את הבושה העצמית בגלל הטראומות בשילוב הרגישות שלי, הייתי משנה את ההתנהגות ואת האופי שלי מול כל אדם ואדם. ממש כמו לטאה שמשנה את הצבע שלה לפי הסביבה…
הייתי עושה הכל כדי שהצד השני יהיה מרוצה ממני,
כדי שהצד השני יקבל אותי,
כדי שארגיש שייך וחלילה לא ידחו אותי…
גם אם היו לי 100 ידיים,
לא הייתי יכול לספור את כמות הפעמים שרציתי לעשות משהו או להגיד משהו, ומתוך אותו פחד, פשוט פעלתי אחרת…
פעלתי בדרך ששמה את הצד השני במקום הראשון, ואת הרצונות והתושוקת שלי במקום האחרון…
-
בין אם זה להגיד לבחורה שאני רוצה כבר מלא זמן, את מה שאני מרגיש,
שאני מעוניין בה ולהזמין אותה לצאת איתי... -
בין אם במסיבות ובחגים כשלא היה לי עם מי לצאת
וכל כך רציתי להרים טלפון לחבר ההוא אבל פחדתי מהתגובה שלו... -
בין אם זה הרצון והידיעה שאני צריך לעזור לעצמי ולרפא את עצמי
אבל הפחד ממה יגידו ואיך זה יצטייר אצל אחרים חזק ממני... -
בין אם זה להגיד לבוס, שוואלה, לא מתאים לי הצורה שבה הוא מדבר אליי
ושיפסיק להעביד אותי קשה יותר משאר העובדים
נהייתי אדם אחר אחרי שחוויתי את הטראומות בילדות.
זה השפיע לי על כל החיים. בעצם, רוב החיים שלי סבבו סביב הטיפולים.
בדיעבד אני מבין שהדבר שהכי כאב לי היה זה שהפסקתי לחלום.
הרגשתי המון שנים - כ - 14 שנים ללא פתרונות אמיתיים - שלא רואים אותי ואני לבד בעולם.
זאת אחת החוויות מבין ה -3 העיקריות שאנשים שחוו טראומות חווים -
1 - תחושה שלא רואים אותי
2 - תחושת ביטול עצמי
3 - תחושת חוסר שייכות
אז כן, היו שנים מאוד קשות, שלא מצאתי פתרון וכמעט כבר חשבתי ״שאלו החיים״.
באותו זמן שלא הייתי בטוב - כולם אהבו אותי... אבל אני... את עצמי שנאתי יותר מכל.
לא הייתי אני. הייתי מישהו אחר... מישהו משונה.
מהסבל והרגשות הכלואים - היו לי התפרצויות שהיו מתפוצצות (מן הסתם) רק על האנשים שהיה לי "נח" לידם...
שזה המשפחה שלי...
הדבר האחד שהפך אותי
לאדם המיוחד שאני היום
תכל׳ס - חזרתי להיות ילד.
רוב האנשים לא מצליחים להגיע למצב הזה, שזה המצב האידיאלי. הם תקועים עם כלכך הרבה רע שיט בתוך הראש והרגש הפצוע שלהם.
היום, הפחד, המחשבות הטורדניות והגישה השלילית כבר לא מנהלות אותי!
הם פשוט לא קיימות...
נרפאתי. שחררתי את הטראומות.
אין יותר את החשש שצף כתוצאה מכל דבר שאולי עלול לקרות כתוצאה מהפעולות שלי כאדם רגיש מאוד...
היום אני במקום שבו החוסן הנפשי שבי מאפשר לי לגשת לבחורה שבבר "והפחד" מדחייה כבר לא מנהל אותי...
אני מעדיף לאתגר את עצמי ולהיות במקום "פחות בטוח" ולנסות לעשות עסקים ולהיכשל מאשר ללכת לעבודה שלא מכבד את בעליה, וששם לא טוב לי כי אין לי התאמה רגשית לבוס...
ואני מעדיף לבחור להרגיש טוב ולגשת לאנשים ולשתף אותם בחיים ובהרגשות שלי מאשר להרגיש בדידות...
בשורה תחתונה אני נרפאתי מהטראומות ואני בטוח בעצמי, חי את את הרצונות שלי וחי בשלום גם עם הרגישות הגבוהה ואני זה שבוחר את הצבעים שנכנסים לחיים שלי...
והאבסורד פה הוא,
(וכל בן אדם ששם את עצמו במקום הראשון יגיד לכם את זה…)
שברגע שהתחלתי להיות אותנטי ואמיתי עם הסביבה - קיבלתי רק אהבה והערכה!
ולא את הרחמים (שהחשבתי אז כאהבה) שהייתי מקבל בעבר…
וכן, היום יש גם אנשים שגם לא אוהבים אותי,
וזה רק מראה לי שאני בדרך הנכונה…
אין מה לעשות, אנשים אני בן אדם שאי אפשר להתעלם ממנו.
הרגישות הגבוהה שלי מורגשת. וככה זה אצל כל האנשים הרגישים. אם הם ברע או אם הם בטוב.
הדבר הכי עוצמתי שעשיתי:
שחררתי את מנגנון ההישרדות שלי
והצלחתי לתת מקום לשפע ולרגישות הגבוהה שלי.
כאנשים רגישים אנחנו מתנהגים כמו שאנחנו מתנהגים ומרצים את הסובבים אותנו על חשבון הרצונות והתשוקות שלנו,
והראש מציף אותנו במחשבות ורגשות כמו "אני לא שווה לכולם", "מגיע לי כל החרא הזה", "אני מרגיש שונה", ״אני חלש ומרגיש מבוכה ובושה...״
הסיבה לכל זה היא לא בגלל שיש בנו משהו שהוא לא בסדר או שאנחנו "עופות מוזרים" בתור אנשים רגישים...
להיפך.
הסיבה שאנחנו פועלים ככה היא בגלל שחווינו טראומות בילדות, בין אם הם מודעות ובין אם לא, וטמון בנו מנגנון הגנה תת מודעי הישרדותי שדואג לשמור עלינו מסכנה, סכנה שהיא לא באמת אמיתית, היא רק טריגר לחוויות שחווינו בילדות והמח שלנו ״צילם״ חוויות שמזכירות לנו את החוויות שגם קיימות בהווה.
הבעיה היא, שהמגנון הזה ב-90% מהמקרים מנסה לשרת אותנו בפעמים שאנחנו לא צריכים אותו.
כמו למשל בפעם ההיא שרצית לגשת לבחורה היפה במועדון ואז המוח שלך באופן אוטומטי תקף אותך ונתן לך כל סיבה שבעולם למה לא לעשות את זה…
אם היית ניגש ומקבל דחיה, היית מת? לא
אבל מנגנון ההגנה שלך לא יודע את זה!
ואתה הופך להיות מישהו שאתה לא באמת הוא... ודוחה את עצמך מראש...
(זה אני בזמן שהייתי במצב של חרדה ועודף מחשבות שהציפו אותי וממש גרמו לי לסטרס)
ותזכור עוד, שלאנשים רגישים המנגנון הזה פועל בעוצמה הרבההה יותר גבוהה.
בכל זמן שמנגנון ההגנה ההישרדותי שקיים בך ימשיך לנסות "לשמור עליך" ברגעים כמו אלה, אתה תמשיך לוותר על מי שאתה ועל מה שאתה רוצה.
אתה תמשיך לוותר על הרגישות המדהימה שלך שבזכותה אתה יכול להרגיש כלכך מאושר, בהרבה יותר מאחרים.
אתה תמשיך לוותר על החלומות שלך, וזה כלכך חבל...
אצלנו, האנשים שמתמודדים עם רגישות גבוהה, יש עוררות מאוד גבוהה של מערכת העצבים כמו שכתבתי.
זה כמו לשים את העוצמה של רמקול על כמעט 100% עוצמה, בזמן שרוב האנשים בעולם שומעים על עוצמה של 10%. זה אנחנו, וככל שנעבוד על המנגנון הזה ונרגיע את הטראומות מפעם - ככה התוצאות שלנו בחיים יהיו טובות יותר ונרגיש הרבה יותר טוב, ופחות נהיה ״קטלניים״ עבור הסביבה שלנו, שבאמת לא תמיד מבינה אותנו.
בעיקר פחות קטלניים עבור עצמו.
פה אני נכנס לתמונה.
נעים מאוד, דגן פרץ, בן 26 נכון לעכשיו שאתה קורא את זה, מעמק יזרעאל, ובאמצעות טכניקת הריפוי שלי שלמדתי, פיתחתי והתנסיתי ב-5 השנים האחרונות כמטפל רגשי לפריצות דרך ״לאנשים רגישים מאוד״ - דבר ראשון אני היום יודע מה עובד.
אני הולך להרגיע וללמד את מנגנון ההגנה שקיים בך להיות ברוגע, שלווה וקבלה פנימית אמיתית. מתוך המקום הזה, אני הולך לשנות את גישת החיים שלך כלפי עצמך - היא תהיה שונה ממה שהכרת על עצמך באופן חיובי, ואני אהפוך אותך לאדם רגשי ואותנטי שמחובר לעצמו, מאושר, שיודע מה החסרונות והיתרונות של הרגישות הגבוהה, ללא טראומות, ובוחר להתמקד דווקא ביתרונות המטורפים שיש לך כמו לעוד הרבה אנשי הרגישות הגבוהה - "אנשי ה - HSP". אלו יתרונות שאין ״לאנשים רגילים״, שהם בעצם 80% מהעולם (20% מהעולם נחשבים כאנשים רגישים מאוד, כאלו ששמים לב ומרגישים הכללל).
אז תגיד שלום יפה לכרטיס השחרור שלך מהכלא התודעתי של להיות בן אדם רגיש עם טראומות
תכיר את תכנית הליווי הדיגיטלית...
תכנית הליווי האישית הדיגיטלית - ״אני מול עצמי״ - שמבוססת על שיטת ריפוי עצמי וכל עולמות ושיטות הטיפול המתקדמות בעולם, בפער.
כחלק מהתכנית - אלו 4 העקרונות ״והמצפן״ המנחה שלי שאיתם אני עובד:
מקום לביטוי של רגשות ללא שיפוטיות
רגישות גבוהה היא תכונה מולדת, עם זה אין מה להתווכח. לפעמים אנשים בעלי רגישות גבוהה מרגישים בושה או מתייחסים לתכונה הזו כתכונה שהיא שלילית בזמן שלתכונה יש גם יתרונות וגם חסרונות.
סביבה שהיא מבקרת ושלא תומכת ומקבלת עשויה לגרום לתחושות של נחיתות וביקורת עצמית מאוד גבוהה. חשוב שלאדם שמתמודד עם רגישות גבוהה יהיה מקום בטוח שיוכל להיות בו בדיוק כפי שהוא ומקום בטוח שיכיר את יתרונותיו ויכולותיו המיוחדות והמדהימות. מאוד חשוב גם שיוכל להביע את הרגשות שלו בלי ביקורת מיותרת.
קבלה עצמית
אין יותר - ״רגישות יתר״. יש - ״רגישות גבוהה״. אחת מהמטרות שלי עבורך היא קבלה עצמית ורצון אמיתי לזהות את הייחודיות שלך והיתרונות שלך על פני אחרים. קל יותר ללמוד מהסתכלות של מישהו אחר - אני יכול להסתכל עלייך ולהגיד לך מה אני מזהה בך. מה שבטוח - כשאני אצפה על אדם רגיש מאוד מהזווית שלי - לרוב הוא ימצא חן בעיניי. זה הזמן לשאול - למה אתה לא מעריך את התכונה הזו בעצמך? למה אתה חושב שמשהו בך לא תקין רק בגלל שאחרים מצפים ממך להיות משהו אחר שהוא לא אתה...? למה אתה מלקה את עצמך על תכונות שלך שמוצאות חן בעיניי ובעיני אחרים...?
עבודה על קונפליקטים ומחשבות שרצות בראש ביום יום
אדם בעל רגישות גבוהה צריך מקום שבו יוכל לעבוד ולעבד קונפליקטים במערכות היחסים בחיים שלו ולהרגיע ולהרפות את עוצמות הרגשות שמתעוררות במהירות. בגלל שאנחנו שמים משקל כבד על מערכות היחסים בחיים שלנו, יש לנו נטייה להיפגע בקלות ובמהירות. יש לדבר הזה תוצאה - לפעמים הרגישים מאוד נזהרים כשהם מבטאים רגש של עצבים וכעסים כלפי המשפחה ומי שקרוב לנו. הרגישים לפעמים גם לא מבטאים בזמן הויכוחים את הצרכים והתחושות שלהם שנמצאים בעוצמות גבוהות.
הרגישות הזאת עשויה לגרום להצפה ריגשית ותחושה של בושה ואשמה אחרי ״הטורים הגבוהים״ של העצבים והכעס. לפעמים גם לרגישים קיים קושי בויסות עוצמת התגובה. יש לכך מחיר שהוא כבד מאוד. יש עלבון, ומערכות יחסים שפשוט לאט לאט מתנתקות ומתרחקות.
תקשורת אמיתית, עמוקה ומשמעותית
אם יש דבר שאנשים רגישים צריכים - זה תקשורת עמוקה ומשמעותית. נקודה. כשיש שיחות שמשעממות אותם, זה נגמר מאוד מהר בבאסה. בשיחות איתי, אתה תגיע לרמה גבוהה מאוד של תקשורת, כי אני בעצמי מבין אותך ויודע מזה אומר להיות בם אדם רגיש מאוד 🙂
אגב, עבודה איתי יכולה לגרום גם לאמון שיכול להתחדש. אנשים רגישים נכוו המון בעבר, וקיים אצלם חוסר אמון גדול שצריך להירפא בתהליך עמוק ואיכותי.