אותנטיות היא ערך עליון המשפיעה על היכולת שלך לחיות עם עצמך באושר ובאהבה עצמית.

מכיוון שבכל פעם שאנחנו לא אותנטיים אנחנו מתרחקים מהקול הפנימי שלנו מהרצונות שלנו, המחשבות, הדעות, והצרכים, אנחנו מתרחקים מעצמנו. 

השיח הפנימי אחרי האותנטיים דומיננטי מאוד בחיינו ועקרוני לנו כבני אדם.                                                                    אנחנו שואפים לבטא את עצמנו את המחשבות, הרגשות והצרכים בצורה חופשית מבלי לחשוש מה תהיה התגובה מה יגידו או מה המחיר שנשלם אם נהיה מי שאנחנו באמת, אם נהיה אותנטיים.

האותנטיות היא האמת הסובייקטיבית שלנו. מכיוון שאין אמת אחת מוחלטת. האותנטיות מתייחסת לדרך בה בחרנו לחיות את חיינו ולפעול את צעדינו לפי הבחירה האישית שלנו, לפי המשמעות שלנו לבחירות שאנו עושים.

למה קשה לנו להיות אותנטיים? מה גורם לנו להיות לא אותנטיים?

בגלל החשש מה יגידו? תחושת הצורך להיות חלק, להיות כמו כולם, מהצורך להיות שווה, מהחשש להיות חשוף ובלי מגננות כי הרי אותנטיות זה לבטא את מי שאתה באמת בלי הגנות.

הקושי להיות אותנטי הוא שידעו מה אתה חושב / רוצה/ באמת ויחשבו עלייך ש…

יש אנשים  שלובשים מותגי יוקרה חולצה ב- 600 שקל גינס ב- 1400 שקל, כאשר בפועל יש להם חובות בבנק, חוסר האותנטיות שלהם מגיע לעיתים מהצורך להיות שווה בעיני אחרים, מתוך צורך להיות רצוי אהוב , חלק מהחבר'ה, מהשוואה של הסביבה… אין הלימה בין המצב הכלכלי שלהם לרושם החיצוני שלהם.

זה בסדר להתלבש יפה ומכובד, אבל אם שוקעים בחובות או נקלעים למצב כלכלי לא קל ומנהלים חיים ברמת חיים כאילו יש לך מיליון שקל בחשבון – אתה לא אותנטי מול עצמך!

דוגמא לחוסר אותנטיות שחווינו בילדות:

בכיתה, יש את הילד המוביל שכולם תופסים ממנו מלך הכיתה, הילד הזה מוביל אחריו את שאר חברי הכיתה, לרוב הילדים המובלים עושים פעולות רק בעקבות מה שאמר מלך הכיתה למרות שהם לא חושבים שזה בסדר או נכון לעשות. יום אחד מחליט הילד שעושים חרם על יוסי. כל הילדים מפסיקים לדבר עם יוסי, יש ילד שיודע שזה ממש לא יפה לעשות חרם על חבר מהכיתה אבל בגלל שמלך הכיתה אמר וכולם אחריו כמו עדר הוא לא מקשיב לקול הפנימי שלו ולוקח חלק בחרם על יוסי.

ברגע שהילד הפסיק להקשיב לקול הפנימי שלו והשתתף בחרם רק כי חושש מה יגידו עליו ומה יהיה המחיר שעליו לשלם בכך שיהיה אותנטי ויגיד שזה לא יפה לעשות חרם, הילד הפך לחסר אותנטיות.

אם אתה לא אותנטי זהו סימן שאתה מרצה (ריצוי)                                                                                                                              כי אתה לא מבטא את עצמך הרצונות הדעות והמחשבות שלך בפועל.

אם מה שאתה חושב = מה שאתה עושה בפועל – אתה אותנטי!

ההבדל בין אותנטיות לחוסר טאקט

לא מול כל אדם אנחנו צריכים להיות אותנטיים, ובטח שלא 100% אותנטיים. 

באופן כללי אותנטיות שעושים בה שימוש לא נכון עלולה להזיק, להתפרש כחוסר טקט ואף לחבל במערכות יחסים.

לדוגמא: חייל שמשרת כמסתערב, תפקידו להיכנס לדמות זהה לאויב על מנת ללמוד את הטקטיקה הנכונה להפיל את האויב. אם הוא יגיע מול האויב ויגיד אני אותנטי אני באתי כי אני משרת בצה"ל ואני כאן כדי להתקרב אלייך לרכוש את האמון שלך ומחר לדפוק לך כדור בראש הוא בעצם מסכן את עצמו את התפקיד שנתנו לו ואת חייו.

במקרה כזה זאת לא אותנטיות אלא חוסר טקט. 

דוגמא נוספת: אם אני אגיד במהלך מריבה עם בת הזוג שלי את כל מה שאני חושב עליה אין זה אותנטיות. אלא חוסר טקט. אם תהיה סיטואציה שמשהו בהתנהלות של בת הזוג שלי יפריע לי ואני אומר לה ואשקף לה איך ההתנהגות שלה מתבטאת – אז זה יהיה אותנטי, כי זה בסיטואציה עצמה, כי זה תחושה ורגש שעולים כרגע, ואני נותן לבת הזוג שלי אפשרות לראות מה אני חושב על כך באמת ומאפשר לה לשים לב לכך.

אבל לזרוק את כל הדברים שצברתי עליה תוך כדי מריבה בשם האותנטיות זו לא האותנטיות האמיתית אלא פגיעה במערכת היחסים שלנו.